אודות

לנה זידל: הצטרפותי לקבוצת לוויתן




קבוצת לוויתן, חלבניקוב 100 (מיצג), 1985, תהלוכה ברחוב דיזינגוף, תל אביב. בשורה הראשונה משמאל (על הסוס): מיכאיל גרובמן. בשורה השניה, מימין לשמאל (נושאים את האוהל): לנה רבינוביץ (לנה זידל), מרק קפצ´יץ, דינה בליך. בשורה השלישית, מימין לשמאל: בוריס יוחבץ, איליה זונדלביץ´, מרה זונדלביץ´

הצילום מתוך האתר של מיכאיל גרובמן: https://www.grobman.info/procession-khlebnikov-100-tel-aviv-1985-3/


הצטרפותי לקבוצת לוויתן / לנה זידל (לנה רבינוביץ´)

נולדתי בלנינגרד (סנט פטרסבורג), ב- 1962. ציירתי מאז שאני זוכרת את עצמי, בערך מגיל 4. הורי (אולגה ופליקס רבינוביץ´) טיפחו את אהבתי לציור ומגיל צעיר לקחו אותי לתערוכות של אמנות בלתי רשמית (בדירות פרטיות) ולמוזיאונים (מוזיאון הרמיטאז´, המוזיאון הרוסי וכו´). מגיל צעיר הורי הראו לי אלבומי אמנות הקריאו לי ספרים לפני השינה מתוך ספרי ילדים עם איורים מפוארים, אותם אני זוכרת עד היום. הלכתי לחוגי ציור ושירה. מגיל 11 עד 13 (1973-1975) למדתי בבית ספר לאמנות בסנט פטרסבורג. עלינו לארץ בינואר 1976.

בארץ למדתי בתיכון לאמנויות תלמה ילין. באותה תקופה (1968-1983) לימדה שם מרים טוביה בונה. היא הייתה מרצה לתולדות האמנות. כשהגיע זמן לבחור נושא לעבודת בגרות, ניגשתי אליה ואמרתי שבחרתי לכתוב על אמנות בלתי רשמית ואמנים מתנגדי המשטר ברוסיה, בשנות השישים והשבעים. כשמרים שמעה את שם הנושא שבחרתי, היא הפנתה אותי לאמן מיכאיל גרובמן והמליצה עליו כעל מנחה לעבודת בגרות בתולדות האמנות. שמעתי בקולה, טלפנתי למיכאיל, אמרתי שמרים טוביה הפנתה אותי עליו וקבעתי פגישה.

התכוננתי לפגישה וקראתי על גרובמן כל מה שאפשר היה למצוא. ההכרות עם משפחת גרובמן הפכה עבורי לאירוע משמעותי ומסעיר. גרובמן היה בין אותם אנשים ספורים בין דוברי הרוסית באותה תקופה, שידע לדבר על אמנות עכשווית והכיר את כל הנפשות הפועלות בארץ ובחו´´ל. התלהבתי מפשטות השפה, בה הצליח לנתח סוגיות מורכבות באמנות קונספטואלית ובאמנות עכשווית בכלל וגם מהעדר הסנוביזם ביחס אלי. מיכאיל ואירה (אירינה ורובל-גולובקינה) פתחו בפני את ביתם, עזרו בכתיבת העבודה ומאוד התיידדנו. שמחתי על כך והייתי אסירת תודה. מיכאיל סיפק לי חומר ארכיוני מתוך האוסף שלו. כתיבת עבודת הבגרות נמשכה שנה שלמה. בשנת 1980 הגשתי את העבודה לבוחנת מטעם משרד החינוך (ד"ר מרים אור) וקיבלתי ציון גבוה. עותק אחד של העבודה שמור עד היום בארכיון של גרובמן.

במהלך כתיבת העבודה הקשבתי בסקרנות רבה לשיחות שהתנהלו בבית משפחת גרובמן: על מצבה של האמנות העכשווית, על חברי\אמני קבוצת לוויתן, על תפקידו של האמן בחברה וכו´... בתום כתיבת העבודה, מיכאיל הציעה לי להצטרף לקבוצת לוויתן. לא בדיוק הבנתי מה זה אומר, אך התלהבתי מההצעה של מיכאל ומצירופי המילים "סימבוליזם מאגי" ו-"מיסטיקה יהודית". הצטרפתי לקבוצה. זה קרה לאחר שהאמנים אברהם אופק ושמואל אקרמן הפסיקו את פעילותם בקבוצת לוויתן. השתתפתי במספר תערוכות ומיצגים. בניהם: מיצג המשיח (1987) בירושלים, המיצג חלבניקוב 100 (1985) בתל אביב ותערוכה מסמל לטכנולוגיה, בתיאטרון ירושלים (1982).   
אחרי סיום לימודי בבצלאל (1987) נפרדו דרכינו למספר שנים, אך הקשר נשמר עד היום.

בשנות השבעים והשמונים, האמן בוריס יוחבץ התגורר בשכנות אלי בגבעת סביון. אהבתי את העבודות של בוריס ובמשך שנתיים הייתי תלמידה שלו. למדתי ציור ורישום. באיזשהו שלב, הזמנתי את חברתי - דינה בליך, להצטרף לשיעורים. כשאני ודינה החלטנו ללמוד בבצלאל, אספנו את העבודות שעשינו במהלך הלימודים אצל בוריס והגשנו אותן לבחינות כניסה. שתינו התקבלנו...במשך שנתיים בוריס שמע ממני סיפורים נלהבים על הביקורים שלי אצל משפחת גרובמן. הוא רצה להכיר את מיכאיל ויום אחד פשוט אמרתי לגרובמנים שאני באה אליהם יחד עם בוריס. בשלב מאוחר יותר, גם דינה הכירה אותם. בוריס ודינה הצטרפו לקבוצת לוויתן. שניהם השתתפו בעוד מספר תערוכות ומיצגים, אחרי שעזבתי את הקבוצה.

בשנת 2010, עלה בי הרעיון לתרגם לעברית שירים של מיכאיל שהצחיקו אותי עד דמעות, שמאוחר יותר הפכו לספר החרות מגיע עירומה, שיצא לאור בהוצאת קשב לשירה, בשנת 2013.

לעמוד הספר של מיכאיל גרובמן: החרות מגיע עירומה, בתרגום לעברית של לנה זידל, באתר הזה: http://www.lenazaidel.co.il/translate-heb.asp?id=7

 



אירוע פוטוריסטי, מחווה למשורר ולימיר חלבניקוב


 
     

משמאל: תהלוכת מיצג של קבוצת לוויתן: חלבניקוב 100, ברחוב דיזינגוף, בתל אביב (1985). בשורה הראשונה מימין: מיכאיל גרובמן (על הסוס). בשורה השניה, מימין לשמאל: לנה רביניביץ (זידל), מרק קפצ´יץ, דינה בליך. בשורה השלישית, מימין לשמאל: בוריס יוחבץ, איליה זונדלביץ, מרה זונדלביץ. צילום: לאזר דרנקר.

לצילומים נוספים באתר אנטיקווריאום: http://anticvarium.ru/lot/show/65730


מימין: קטע עיתונות (נובמבר 1985) אודות תהלוכת מיצג של קבוצת לוויתן:
חלבניקוב 100, שהתקיימה ברחוב דיזינגוף בתל-אביב בהשתתפות סופרים,
אמנים וקהל רב. ציור ו
קטע עיתונות מארכיון של מיכאיל גרובמן.


שחזור הטקסט של קטע עיתונות: אירוע פוטוריסטי

חלבניקוב, גדול המשוררים הפוטוריסטים הגיע לתל-אביב. הוא נדד מאה שנה ברחבי העולם מוקף בחבריו: מאיקובסקי, בורלוקקרוצ´וניך, מלביץ´. בתל-אביב הוכתר על ידי הסופרים העבריים וקבוצת לויתן. הטקס התבצע במהלך תהלוכה שהתחילה מכיכר דיזינגוף והסתיימה בגלריה צבי נועם (בית ליוויק) ברחוב דוב הוז 30, ליד פינת רחוב גורדון. הדבר קרה בראשית נובמבר 1985 משעה 12:00 בצהריים.
השתתפו מקבוצת לויתן: מיכאל גרובמן, בוריס יוחבץ, איליה זונדלביץ, לנה רבינוביץ, דינה בליך, מרה זונדלביץ,
אירינה ורובל-גלובקינה
סופרים: פרץ בנאי, משה בן-שאול, אלי ברבור, ישראל בר כוכב, עמי דיקמן, גבריאל מוקד, אמנון נבותרוני סומק, חיים פסח.
"סימבוליזם מאגי הוא ראיית עולם שבבסיסה מיסטיות של הכוחות האיתנים שבאדם. סימבוליזם מאגי באמנות הוא שיטה המאפשרת להתקרב לבלתי ניתן להסגה, שבחלקו רדום בנפש האדם. תפקידו להעביר את נפש האדם על פני הגשר המבדיל בין החומרי לרוחני למען תכיר הנפש את משמעות קיומה הארצי". (קבוצת לויתן)

התהלוכה התקימה במסגרת "מיצג 85" (שפעים, עכו, תל-אביב) בעריכתו של יגאל בן-נון.



קבוצת לוויתן, משיח (מיצג ומיצב), 1987, רחבת המשביר, ירושלים. (הצילום מתוך המאתר של מיכאיל גרובמן)

הצילום מתוך האתר של מיכאיל גרובמן: https://www.grobman.info/mikhail-grobman-installation-messiah-1987-jerusalem-2/






מימין לשמאל, בשורה הראשונה: אולגה רבינוביץ´(אמא של לנה), לנה זידל (לנה רבינוביץ´), זלטה גרובמן (הבת של אירה ומיכאל).
בשורה השניה, מימין לשמאל: מיכאיל גרובמן, דינה בליך, בוריס יוחבץ, אירינה ורובל-גולובקינה, 1984, גבעת סביון
צילום: פליקס רבינוביץ´ (אבא של לנה).





צילומים נבחרים מתוך קטלוג התערוכה של קבוצת לוויתן: מסמל לטכנולוגיה, 1982, תיאטרון ירושלים


    

 

 כריכת קטלוג התערוכה מסמל לטכנולוגיה
  מתוך קטלוג התערוכה מסמל לטכנולוגיה 

 


מימין: רשימת אמני קבוצת לויתן המשתתפים בתערוכה: ולדימיר יעקובלב, מיכאיל גרובמן, בוריס יוחבץ, לנה רבינוביץ (לנה זידל), דינה בליך, איליה זונדלביץלב נוסברג, גריגורי פטלס. משמאל: ולדימיר יעקובלב, נוף ארכיטקטוני, גואש על נייר





מימין: מיכאיל גרובמן, מלאך המוות. תנועה - ג. פטלס. צילום: א. פוגל. משמאל: מיכאיל גרובמן, מלאך המוות. תנועה - ג. פטלס. צילום: א. פוגל





מימין: בוריס יוחבץ, סולריום. גואש על נייר. משמאל: בוריס יוחבץ, סולם יעקוב. גואש על נייר





מימין: דינה בליך, לנה רבינוביץ´(לנה זידל), בראשית. צילום: ג. ויניצקי. משמאל: דינה בליך, לנה רבינוביץ´ (לנה זידל), סולם יעקוב. 
צילום: ג. ויניצקי





מימין: איליה זונדלביץ, אות. צילום: נ. שרמן. משמאל: איליה זונדלביץ, אות. צילום: נ. שרמן





מימין: לב נוסברג, נוף ארכיטקטוני. גואש על נייר. משמאל: גריגורי פטלס, פנטומימה, צילום





טקסט של אוצר התערוכה וראש קבוצת לוויתן מיכאל גרובמן אודות התערוכה מסמל לטכנולוגיה



הרכב קבוצת לוויתן (רשימה חלקית):


מיכאיל גרובמן (Michail Grobman) מייסד קבוצת לוויתן:




אירינה ורובל-גולובקינה (Irina Vrubel-Golubkina):



אברהם אופק (Avraham Ofek):




שמואל אקרמן (Shmuel Acerman):



בוריס יוחבץ (Boris Yuhvetz):


 


לנה רבינוביץ (זידל) Lena Rabinovich (Zaidel)):






דינה בליך
 (Dina Blich):




איליה זונדלביץ (סונדלביץ) Ilia Zundelevich (Sundelevich)):




לב נוסברג (Lev Nussberg) :





ולדימיר יעקובלב (Vladimir Yakovlev):





גריגורי פטלס (Grigori Patlas):




הרכב קבוצת לוויתן (רוסית):


עטיפת ספר השירה של
מיכאיל גרובמן
"החרות מגיע ערומה"
תרגום מרוסית: לנה זידל
הוצאת קשב לשירה
, 2013
עורך ראשי: רפי וייכרט
עריכת תרגום: עודד זידל
אחרית דבר: גלעד מאירי.
על העטיפה:
מיכאיל גרובמן
,"כיצד נולדים ילדים",1996, 2006, קולאז´.
עיצוב העטיפה: לנה זידל

לעמוד הספר החרות מגיע עירומה באתר הזה:
http://www.lenazaidel.co.il/translate-heb.asp?id=7
  


לנה ועודד זידל בהשקת הספר החרות מגיעה עירומה, חנות תולעת ספרים, תל אביב, יוני 2013, צילום: ליאוניד זייגר




מיכאיל גרובמן ולנה זידל בהשקת הספר החרות מגיעה עירומה, חנות תולעת ספרים, תל אביב, יוני 2013, צילום: ליאוניד זייגר




מתוך ספרו של גדעון עפרת, "מוסקבה - ירושלים", מקורות האמנות הרוסית באמנות ישראל", הוצאת לוין, 2024



עטיפת הספר מאת גדעון עפרת "מסקבה - ירושלים, מקורות האמנות הרוסית
באמנות ישראל". הוצאת לוין,
2024

 

כפולות עמודים מתוך ספרו של גדעון עפרת "מוסקבה - ירושלים". מאמר: "מיכאל גרובמן ו"לוויתן". (עמ' 231-233)
  
 





 

גדעון עפרת 2024

לנה זידל: חפצים הפוכים 2023

רינה גנוסוב 2022

ד"ר נאוה ט. ברזני 2022

מיכל שכנאי יעקבי 2022

לנה זידל, סשה אוקון 2021

בית על הגשר 2021

אסנת שפירא 2021

לנה זידל 2020

בארי דייויס 2020

בת-שבע דורי 2020

לנה זידל 2019

אורית מור, חנה קופלר 2019

רינה גנוסוב 2019

לנה זידל 2018

יוסי וקסמן 2018

שוש אברבוך 2018

שוש אברבוך 2017

גדעון עפרת 2017

אלחנדרה אוקרט 2017

לנה זידל 2007-16

פרס ש. איש שלום 2016

עודד זידל 2015

גדעון עפרת 2013

אלברט סויסה 2013

קרין לויט הארץ 2013

יונתן אמיר 2012

זאב בר סלע 2012

שוש אברבוך 2008

זאב גולדברג 2007

מוניקה לביא 2006

קבוצת לוויתן

 
כל הזכויות שמורות ללנה זידל 2008-2023
עיצוב ובנית אתרים מועלם גלית 


לאתר החדש: https://lenazaidel.com
כל המידות בסנטימטרים, גובה × רוחב
כל צילומי הרפרודוקציות של העבודות של לנה זידל באתר זה,
צולמו על ידי מיכאל עמר, אלה אם כן צוין אחרת