|
אוצרות טקסט של לנה זידל לתערוכה של נטשה קוזנצובה: למי מנגנת המוסיקה?, 2012, גלריית הבית האדום, תל-אביב
נטשה מאפריקה נדמיין לרגע - כולנו אפריקאים. ואבות-אבותינו, גם הם אפריקאים. אנחנו מיבשת אפריקה. יצאנו מאפריקה וכעת אנו גרים בתל-אביב, פריז, לונדון, או בכל עיר אחרת על כדור הארץ. אנחנו האוכלוסייה החדשה של הכוכב הזה.... הרהורים מסוג אלה עולים תוך כדי צפייה בסדרת עבודותיה של נטשה קוזנצובה הנושאת את השם המסתורי במקצת "למי מנגנת המוזיקה". "למי...", אולי במובן של "מי כאן השחקן הראשי?" או "של מי הכוכב הזה, בשם כדור הארץ"? נטשה מתחילה מבראשית .הטריפטיכון הראשון בסדרה נקרא "אדם וחווה" הוא גדול מימדים, עשוי בצבעי אקריליק עזים ומזכיר לעתים, כמו שאר העבודות בסדרה, כרזת חוצות שנושאת איכויות של גרפיטי. משני צידי הטריפטיכון, שכולו על רקע ירוק, ניצבים אדם וחווה אפריקאיים, וביניהם, בחלק האמצעי, שרוע קרנף שרגליו קשורות בחבל. בכל חלק בטריפטיכון ניצב באופק קרנף קטן משלו. מדוע? הרי לפנינו ציור סימבולי המבקש פענוח...שמיים ירוקים, דשא ירוק ופיסת אדמה לבנה בתחתית הציור.
כמובן, שבעבודותיה של נטשה לא נמצא לכך תשובות, אלה אך ורק שדות חידתיים שמצמיחות סימני שאלה קוצניים ומטרידים. בעבודה אחרת - "הגירה", אנו מוצאים את עצמנו מול תינוק אפריקאי בחיתול, שניצב במרכז הטריפטיכון, דורך על הגלובוס עם הילת כוכבי האיגוד האירופי מעל ראשו. משני צדי התינוק נפרס נוף עירוני, המזכיר מאוד מרינה תל-אביבית וכמו כן, רחובות תל-אביבים בדרום העיר. את הרחובות האלה ממלאת אוכלוסיה אפריקאית. לאור המאורעות האחרונים זוהי עבודה שהופכת את נטשה קוזנצובה, באופן חד משמעי, לאמנית פוליטית. אך, נטשה אינה נוקטת עמדה, אלא מתבוננת, מראה את מבטה ומציגה לפנינו מארג מתוחכם של עובדות אמנותיות. היא אינה נמהרת להסתתר תחת האמירה המיתממת: "אני רק מציירת את מה שאני רואה", אלא להפך, היא מכריזה בקול רם: " אני רואה את המצב הנוכחי - כך..." אז כן, הנוף האנושי השתנה. אז,כן, הרחובות מלאים בבני אדם ממוצא אפריקאי. כן, הופיע בעולמנו משיח בדמותו של תינוק אפריקאי, אם רוצים - זה הוא ישו, המשיח התל-אביבי החדש שלנו. שלנו ושל האיגוד האירופי. הדימויים הולכים ומתרבים: גברת המזכירה את מישל אובמה דורכת עם עקביה על דפי עיתון צרפתי מסורתי "לה מונד", אנשי כמורה אפריקאים מברכים את העולם על רקע אחוריים ושדיים חשופים בשלטי רחוב. העולם הישן מתכווץ ונסוג, ומתחוללים בו שינויים תרבותיים ואתניים. העולם החדש בהתהוות. איך הוא יראה? לאן כל זה מוביל? אין לדעת. מלבד העבדה שנטשה בפרוש יצרה כאן הצהרה עוצמתית... והמסקנות? לא תמצאנה אצל נטשה... ואין לשכוח - אלה הם ציורים. ציורים בלבד. למרות שברור לנו שציור טוב לעולם אינו נשאר " רק ציור". ואין מקום לדבר על כך, מה היה קורה לציוריה של נטשה, לו היינו מפרידים בין הציור לבין המסר. פוליטיות היא חלק בלתי נפרד של משטח עבודותיה. יחד עם זאת, יש לזכור, שעם כל הפרובוקטיביות של המסרים החברתיים והפוליטיים, הם בו בזמן נושאים תפקיד של אחד המרכיבים ההכרחיים בפלטה של קוזנצובה. כמו צבעי אקריליק או הבד. אז, קיבלנו תמונה ברורה, נציגי האומה האפריקאית אצלנו, ברחובות אירופה ובכל מקום אחר על כדור הארץ. כך נראה היום הכפר הגלובאלי. כך נראית היום "הבשורה החדשה" מאת נטשה קוזנצובה. מצד שני - לא שלא ידענו... הרי הנחנו, שגם לנטשה יש שורשים באפריקה. כי ,הרי גם היא ממוצא אפריקאי...כמונו...לא? לנה זידל, 2012
|
נאופוסטיזם? נאוסנט? 2021
|
|
|
|
||
  כל הזכויות שמורות ללנה
זידל 2008-2023
עיצוב ובנית אתרים מועלם גלית |
|